את השאלה הזאת שואלות לא מעט נשים בהריון כשהן מתלבטות האם להשתתף בקורס הכנה ללידה.\n\nאז התשובה היא : כן. ניתן ללדת ללא קורס הכנה ללידה. ההריון יסתיים לאחר (בערך) תשעה חודשים ובצורה כזו או אחרת, התינוק יוולד.\n\nהשאלה הגדולה היא איזו חוויה תישאר ליולדת מהלידה שלה.\n\nהלידה היא חוויה עוצמתית ייחודית והיא תשפיע עליך ותלווה אותך מבחינה רגשית, מחשבתית, גופנית ורוחנית למשך כל ימי חייך.\n\nמחקרים מראים, שהמדד העיקרי המנבא חווית לידה חיובית אצל היולדת היא עד כמה היא הרגישה מעורבת בלידה שלה ועד כמה היתה שותפה בקבלת החלטות בלידה, ממקום של ידע והבנה ובחירה מודעת.\n\nפעם, בתקופה שהלידה היתה חלק טבעי ובלתי נפרד ממארג החיים והתרחשה בקהילה, בבתים, הנשים היו חשופות לתהליך הלידה וקיבלו ידע עצום מעצם העובדה שלידה היתה נוכחת ושזורה בחייהן, וכך כשהגיעו ללידה שלהן בבוא הזמן, הן הגיעו בטוחות ועם הבנה וידע אודות תהליך הלידה.\n\nכעת, אנו חיים בתקופה אחרת, התרחקנו מהשבט…ומהידע הנשי הקדמון שהיה פעם נגיש לכולנו, ולמעשה הנשים כיום נמצאות ללא מודל לחיקוי וללמידה (נכון מאוד גם לגבי הנקה) לגבי תהליך הלידה.\n\nהלידה עברה מהפך: מלידה טבעית שהתרחשה בבית והיתה תהליך טבעי לחלוטין, ביולוגי, הרותם את מנגנוני ההתמודדות הטבעים של גוף האישה וההורמונים לטובת הלידה, ללידה שמתקיימת בבית חולים. בעקבות שינוים חברתיים בארץ ובעולם והתפתחות עולם הרפואה, כל אלה מובילים לשינוי בתפיסת הלידה שהיתה רווחת קודם. הלידה לא עוד מצב טבעי אלא “מצב רפואי”. נוצר מודל לידה טכנוקרטי: שעושה הפרדה ברורה בין האישה לבין התהליך (לבין התינוק…אבל על זה תוכלו לקרוא עוד ולהבין ב”אפס הפרדה”) תהליך הלידה נמדד בזמנים.\n\nהשינוי הזה בעידן של רפואה מתגוננת יוצר מצב של ריבוי התערבויות בלידה, לא כולן הכרחיות ומועילות. מוניטור למשל: כל המחקרים מראים באופן מובהק שהמצאות מוניטור בלידה לא שיפרה את תוצאות הלידה. מה שכן יצר המוניטור זה עלייה בהתערבויות מיותרות (בעקבות ממצאי מוניטור שלא נתנו תמונה מהימנה על מצב העובר וגררו התערבויות מיותרות ). ואכן, בשנים האחרונות, מחקרים מראים עלייה בשכיחות ניתוחים קיסריים ולידות מכשירניות. ההתערבויות מועילות כאשר הן הכרחיות ובייחוד למצבי סיכון בלידה.\n\nאולם, לרוב הנשים עם הריון תקין, ריבוי ההתערבויות, ניהול לידה טכנוקרטי כזה שמוכתב על ידי לוח זמנים לכל שלב בהתאם לפרוטוקולים הרפואים, עלול לחבל בתהליך הטבעי של הלידה ולהשפיע הן על תוצאות הלידה והן על חוויה הלידה. ואכן, על פי מחקרים, ישנן השלכות שליליות לגבי התערבויות רפואיות מיותרות בלידה.\n\nניירות העמדה והנהלים בחדרי הלידה בבתי חולים, שציינתי קודם, נועדו להקטנת הסיכונים למינימום. (רפואה מתגוננת אמרנו כבר…) בעקבות כך, הרבה דברים הוגדרו כ”פתולוגיים” ולכן הרבה יולדות חרגו מהטווח, למרות שהן עדיין “נורמליות”. כי גם ב”נורמלי” יש טווח. למשל הלחץ שמופעל לעתים על אישה לאחר שבוע הריון 40 לבצע זירוז. כאשר אין גורם סיכון, אישה יכולה ללדת לאחר שבוע 40 בבטחה ולמעשה מעט מאוד נשים יולדות בדיוק בשבוע 40 וזה בסדר. הבעיה היא כשזה מתנגש עם נהלי ביה”ח.\n\nניתן להתמודד עם מצב זה, באם היולדת מגיעה ללידה עם ידע. ידע זה כוח! כאשר היולדת עוד בשלב ההריון רוכשת ידע על תהליך הלידה בדגש על ההתערבויות (יתרונות וחסרונות, מתי הן הכרחיות וכו’), לצד אפשרויות חלופיות לאותן התערבויות, היא יכולה לבוא ללידה יותר מוכנה וכאשר תגיע לצומת של קבלת החלטות בלידה, תדע להחליט ממקום של ידע, ממקום שלם.\n\nפן חשוב בהקשר זה הוא צורך של היולדת ובן/ת הזוג בלמידה של מיומנות תקשורת יעילה ואסרטיבית עם הצוות בחדר הלידה, דבר אשר נלמד בקורס הכנה ללידה ומתרגל מצבים אפשריים שיכולים להתרחש בחדר לידה וכלים להתמודדות.\n\nלעתים, אני שומעת על לא מעט נשים אשר חושבות כי אין צורך בקורס הכנה ללידה כי ניתן לקרוא ספר בנושא או ללמוד את הנושא מהמידע ברשת. דוקא בנקודה זו, טמונה בעייתיות: מצד אחד קיים באמת מידע רב, המידע נגיש ויש אפילו “עודף מידע” לעומת חוסר התמצאות והבנה במידע וקושי להתאימו למצב הסובייקטיבי של כל יולדת. לעתים, אישה עלולה לאמץ המלצות בהתאם למידע ששמעה אולם ההמלצות לא נכונות עבורה ועבור המצב הספציפי בו היא נמצאת.\n\nוגם, קיים הבדל בין לקרוא ספר או טיפים ברשת, לבין השתתפות בקורס בו ניתן לעבד את המידע משבוע לשבוע ולהטמיע אותו בצורה יסודית, האפשרות לשאול שאלות ולהבין באמת. ספר מתאים כמובן יכול ללוות ולהעצים את התהליך אולם, בעיני, לא להחליפו.\n\nבנוסף לכך, קיימים כלי התמודדות עם צירים אשר לא מספיק לקרוא עליהם. נשימות ותנועתיות למשל: יש צורך לחוות אותן ולתרגל אותן כדי שהן יהפכו מעוד משהו שקראתם עליו למיומנות שתוכלו להשתמש בה בזמן הלידה ביעילות.\n\nהלידה קשורה בקשר ישיר לשחרור הורמונים מתאימים: יש קשר בין הרפייה לשחרור אוקסיטוצין: ההורמון שגורם לצירים ומקדם את הלידה. בזמן לחץ, מופרש אצלנו אדרנלין, אשר פוגם בהפרשת האוקסיטוצין.\n\nסביר להניח כי אישה אשר באה ללידה ללא הכנה טובה, ובעקבות המתח, חוסר הוודאות והחרדה בלידה תחווה לחץ ויופרש אצלה אדרנלין אשר יפריע לזרימה טובה של האוקסיטוצין – התוצאה ירידה ואף עצירה בצירים ותקיעות בלידה.\n\nיתרון נוסף שיש בקורס הכנה ללידה, הוא שחלק מהקורסים כוללים גם הכנה להנקה. למי שרוצה להניק, כדאי לדעת שאחד מהמנבאים להצלחת ההנקה ולהתמדה בה היא הכנה טובה ויסודית להנקה עוד בשלב ההריון.\n\nקיים מגוון של קורסי הכנה ללידה: קורס הכנה ללידה דרך קופ”ח, קורס דרך בית החולים – שני אלו בדרך כלל כוללים מספר רב של משתתפים ועלותם נמוכה יחסית. לצד קורסים פרטיים של מיילדת או דולה או יועצת הנקה בהם מספר המשתתפים קטן יותר ואופי הקורס בדרך כלל יותר סדנאי וחוויתי וכולל גם את ההתמחות הספציפית הנוספת של מנחת הקורס, עלותם גבוהה מקורס ציבורי. יש גם קורסים הממוקדים בגישה מסוימת (למשל היפנובירת’) וקורס הכנה ללידה פרטני לזוג בודד, לכאלה שלא מעונינים בתהליך עם קבוצה.\n\nאבישג גורן – עו”ס S.M.W, דולה, מדריכת הכנה ללידה.
