הידעתן?! בישראל יש למעלה מ־7,500 הריונות מרובי עוברים בשנה.
\r\nיחד עם זאת, הריון מרובה עוברים (שניים או יותר) קשור בשכיחות גבוהה יותר של כמעט כל הסיבוכים המיילדותיים, ובעיקר בעלייה משמעותית בשיעור הלידות המוקדמות ובכל המשתמע מכך מבחינת סיבוכי פגות.\r\n\r\nהשכיחות של הריונות מרובי עוברים עלתה בשלושת העשורים האחרונים בשל טיפולי הפריון. בשנים האחרונות בישראל 1 מכל 22-21 הריונות הם מרובי עוברים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בשנת 2013 בישראל 7,776 הריונות מרובי עוברים מתוך 171,444 הריונות בסך־הכל\r\n\r\nקיימים שני סוגים של הריונות תאומים:\r\n\r\n1. הריון עם תאומים לא זהים (כ־70% מהריונות התאומים) – בהריון מסוג זה קיימים שני שקי הריון נפרדים שבהם שתי ביציות שעברו הפריה על־ידי זרע. טיפולי פריון מעלים בעיקר את השכיחות של הריון תאומים (או שלישיות) לא זהים.\r\n\r\n2. הריון עם תאומים זהים (כ־30% מהריונות התאומים) – בהריון מסוג זה עברה ביצית אחת בלבד הפריה על־ידי זרע, אולם בתהליך חלוקת התאים נוצר פיצול.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]
כיצד ניתן לדעת איזה סוג תאומים יש לי?
\r\nבדיקת אולטרסאונד בשליש הראשון להריון היא אחד הכלים היעילים לאבחון סוג התאומים. הבדיקה אמינה יותר כאשר היא נעשית לאחר השבוע ה־7 להריון.\r\n
מהם הסיכונים הצפויים בשלושת החודשים הראשונים?
\r\nהריון מרובה עוברים נחשב הריון בסיכון גבוה. הסיכון לדימום בשליש הראשון להריון גבוה משמעותית בהריון מרובה עוברים, לעומת הריון עם עובר יחיד. הפחתה ספונטנית (הפסקת התפתחות של אחד מהעוברים) היא אירוע שכיח יחסית בשליש הראשון להריון. בנוסף, השכיחות של הפלה מוקדמת ואיבוד ההריון כולו גבוהה יותר מאשר בהריון יחיד.\r\n
האם חלפו הסיכונים לאחר סיום השליש הראשון?
\r\nלא. עדיין קיים סיכון גדול מהרגיל להפלה מאוחרת או ללידה מוקדמת.\r\n
האם ניתן להקטין את מספר העוברים לאחר ההתעברות?
\r\nאפשר לבצע “דילול” או “הפחתה” במספר העוברים. הדבר מומלץ בעיקר בהריונות עם שלושה עוברים ומעלה, וזאת בשל הסיכון הגבוה ללידות מוקדמות ולסיבוכים עובריים הקשורים לפגות קיצונית.\r\n\r\nההחלטה אם להפחית, לכמה להפחית ואיזה עובר להפחית, מתבצעת באופן פרטני עם בחינה של כל מקרה לגופו.\r\n\r\nהדילול מתבצע בהנחיית אולטרסאונד, בשאיפה לקראת סוף השליש הראשון של ההריון (שבועות 13-10). במהלך הפעולה מזריקים ללב העובר חומר המפסיק את פעולתו. ביצוע הפעולה יכול לגרום להפלה של כל ההריון (בכ־5% מהמקרים), לדימום של האם או לזיהום.\r\n
מה ההבדל בין מעקב אחר הריון מרובה עוברים מהריון לבין מעקב אחר הריון עם עובר יחיד?
\r\nמעקב הריון מרובה עוברים דורש מעקב צמוד יותר עם דגשים מיוחדים בהתאם למספר העוברים ולסוג התאומים. יתבצע מעקב תכוף יותר אחר גדילת העוברים, אחר אבחון מומים מולדים (שכיחים יותר בהריון מרובה עוברים), לרבות ביצוע אקו לב עוברים, בייחוד בתאומים זהים.\r\n\r\nבמעקב אחר האם חשוב לתת דגש על תזונה מספקת, מניעת אנמיה, ואיתור סיבוכים אמהיים שיכולים להתרחש בשכיחות גבוהה יותר בהריון מרובה עוברים, כמו סכרת הריונית, רעלת הריון או כולסטזיס הריוני.\r\n\r\nבדיקת שקיפות עורפית, שמעידה על הסיכון למום כרומוזומלי לעובר הנבדק, חשובה בהריון מרובה עוברים, בגלל שבדיקות הסקר הביוכימי של השליש הראשון והשני פחות אמינות בהריון תאומים.\r\n\r\nדיקור מי שפיר מסובך ומסוכן יותר בהריון מרובה עוברים.\r\n
האם קיים סיכון נוסף לתאומים זהים?
\r\nהריון של תאומים זהים הוא הריון בסיכון וכרוך במספר סיבוכים אופייניים. הריון תאומים מונוכוריאוני־ביאמניוטי מאופיין בסיבוך הנקרא “תסמונת מעבר דם בין עוברים” (TTTS), המתרחש בכ־15% מההריונות מסוג זה.\r\n\r\nהסיבוך מתרחש מכיוון ששני העוברים חולקים שליה אחת שבה עוברים ורידים ועורקים המספקים דם מן ואל העוברים. כאשר נוצר חוסר איזון בין הזרימות בכלי דם אלו, עובר אחד גדל יותר על חשבונו של העובר האחר. הדבר עלול לגרום לבעיות לשניהם, עד לכדי תמותה של עובר אחד שעלולה להביא לפגיעה משמעותית גם לעובר השני.\r\n\r\nכיום קיימים טיפולים די יעילים ל־TTTS. מעקב הריון תאומים מסוג זה צריך להיות תכוף ובמסגרת של מרפאה להריון בסיכון גבוה, כדי שניתן יהיה לזהות את התפתחות הסיבוך בשלב מוקדם ולטפל בו בהתאם.\r\n
האם אפשרי שהעוברים יהיו בשק הריון משותף?
\r\nבהריון מונוכוריאוני־מונואמניוטי – שבו העוברים חולקים את אותו שק הריון ואת אותה שליה – עלולה להיות להסתבכות של חבלי הטבור של העוברים ולגרום למוות שלהם. לכן, נהוג שמעקב ההריון בשליש השלישי ייעשה במסגרת אשפוז בבית חולים. בדרך־כלל יומלץ על יילוד מוקדם (שבועות 34-32) כדי למנוע את הסיבוך המשמעותי הזה.\r\n
מהם הסיכונים לאמא שנמצאת בהריון מרובה עוברים?
\r\nכמעט כל הסיכונים הקיימים בהריון עם עובר יחיד קיימים בשכיחות גבוהה יותר בהריון מרובה עוברים, ביניהם: יתר לחץ דם, סוכרת הריונית, ניתוח קיסרי, תמותה של האם.\r\n
מהם הסיכונים ליילוד?
\r\nעקב הסיכון הגבוה ללידה מוקדמת ישנו סיכון גדול יותר ללידת פגים עם משקלי לידה נמוכים יותר, וסיכוני תמותה או נכות גדולים יותר בהשוואה לעובר יחיד.\r\n
האם בהריון מרובה עוברים חייבים ליילד בניתוח קיסרי?
\r\nלא. ההחלטה על צורת הלידה המועדפת תתקבל אחרי בחינה של מספר העוברים, גודלם, היחסים ביניהם וצורת השכיבה שלהם ברחם. כעקרון, בהריונות תאומים שבהם העובר הראשון (המוביל) נמצא במצג ראש, ניתן ללדת בלידה רגילה. ניתוח קיסרי מומלץ כאשר העובר הראשון נמצא במצג עכוז או בלידות של שלישיה ומעלה.\r\n
האם קיים הבדל באורך ההריון בין הריון יחיד לבין הריון מרובה עוברים?
\r\nכן. אורך הריון תאומים ממוצע הוא כ־36־37 שבועות, וכ־50% מהנשים עם הריון תאומים יולדות לפני שבוע 37.\r\n\r\nכעיקרון, בהריון תאומים לא זהים שמתנהל בצורה תקינה תהיה העדפה ליילד עד השבועות 39-38.\r\n\r\nבהריונות של תאומים זהים מונוכוריאוניים־ביאמניוטיים שנתנהל בצורה תקינה מעדיפים ליילד עד שבוע 37.\r\n\r\nמשך ממוצע של הריון שלישיה הוא כ־32 שבועות בלבד, כאשר כמעט כל השלישיות נולדות לפני המועד (37 שבועות מלאים).\r\n\r\nהמידע בכתבה באדיבות אתר “כללית”