הורמונים, הורמונים….אנו מזכירים אותם רבות בחיי היומיום שלנו. גברים "מאשימים" אותנו בהיותנו "הורמונליות" בתקופות מסוימות של החודש ואין גבר שלא ינוס על נפשו ויתפוס מרחק כשיקלוט את בת זוגו הנחמדה והרגועה (בדר"כ…) פתאום הופכת ל"קפיץ" וכל דבר הכי קטן אבל הכי קטן כבר מעלה דמעות בעיניה. בואו נודה, גם אנחנו לא פעם "משתמשות" באותם הורמונים מדוברים ומנסות להרוויח איזה רווח משני…\n\nאז מה זה בעצם ההורמונים האלה ואיך הם בכלל משפיעים עלינו? הורמון הוא בעצם חומר כימי הנוצר בגופנו (נשים וגברים) ותפקידו להיות "שליח" – להעביר הודעה שתשפיע על תפקוד איברים או מערכות שונות בגוף.\n\nבלידה קיימים הורמונים ספיציפיים (אסטרוגן, רלקסין, אוקסיטוצין, אדרנלין, אנדורפינים ועוד) שתפקידם להניע את התהליך ולקדמו, ליצור צירים, לגרום להתכווצויות הרחם שיעזרו לתינוק להיוולד, לשליה לצאת, לתמוך בחיבור (בונדינג) לתינוק וכמובן בהנקה.\n\nהגוף שלנו חכם ויודע ללדת ותהליכים אלו מתרחשים באופן טבעי אם לא נפריע על ידי התערבויות מיותרות ונאפשר לגוף להתקדם בקצב שלו ולעשות את מה שהוא נועד לעשות ויודע לעשות כל כך יפה.\n\nרמת ההורמונים בגופנו אינה קבועה, אלא משתנה ומושפעת. זו הסיבה לחשיבות הגבוהה ביצירת אווירה רגועה ובטוחה בחדר לידה – כזו שתאפשר זרימה טובה של הורמונים שיקדמו את תהליך הלידה. בשלב שזוגות בדר"כ מגיעים לבית החולים ללדת, מתחיל איזשהו תהליך, מכיון שזה שלב ראשוני בתהליך הלידה (שלב לטנטי) ישנה חשיבות מכרעת לאפשר תנאים שיבטיחו המשך זרימה טובה של אוקסיטוצין – הורמון האהבה הידוע שמשחק תפקיד ראשי בלידה ואחראי בין היתר על ייצור הצירים והתקדמות בלידה. לעתים אישה תגיע לחדר לידה לאחר שהחלו צירים טובים וסדירים בבית ולאחר שינוי אווירה, לחץ מההתרחשות בביה"ח והציפייה, בדיקות מכאיבות ומלחיצות, אמירות מהצוות או מהמלווה (שלפעמים לחוץ בעצמו), לפתע ייחלשו ואף ייעצרו הצירים. זה קורה "הודות" ל אדרנלין – שמופרש בגופנו בתגובה למצבי לחץ ומפריע (כן כן מפריע!) לאוקסיטוצין לזרום ולעשות את שלו. אז מה עושים? איך עוזרים בתהליך ההורמונלי בלידה? קודם כל, מודעים לתפקיד העוצמתי שיש להורמונים בחדר לידה. דבר שני, מתכוננים מראש ודואגיםלהקיף את עצמנו בסביבה תומכת – בוחרים לאחר חשיבה ואינטואיציה מי אנו רוצים לידנו בחדר לידה? מי ירגיע אותנו ולא ילחיץ? מי יאמר משפטים חיוביים וישדר אמונה בנו לא יעשה לנו פרצופי הזדהות כואבים עם דמעות בעיניים (שרק ילחיצו אותנו יותר) לא חושבת על אחרים ואם הם ייעלבו או לא, חושבת עלייך ועל מה ירגיע ויעשה לך טוב בלידה. זו הלידה שלך, זכותך.\n\nדואגים להביא מהבית מוסיקה נעימה, נרות ריחניים, שמנים ארומתרפיים, פריט אישי מהבית (תמונה של הילדים הגדולים או כל דבר אחר שאת יודעת שעושה טוב ומרגיע), דואגים לעמעם אורות וכמובן מתרגלים עוד בהריון, כשלא כואב לך ולחוץ לך, דרכים להרגע (נשימות, נשימות…) להתנתק מהסביבה, להתכנס פנימה ולהתרכז בך ובגופך, כך שבזמן אמת, בחדר לידה, תוכלי להתנתק מרעשים והפרעות חיצוניות ולאפשר לאוקסיטוצין לזרום באין מפריע ולקדם את הלידה.\n\nהורמונים הם דרך מופלאה של הגוף לתפקד בצורה תקינה. בלידה יש להם תפקיד מכריע וחשוב אף יותר. הם פועלים באופן אוטומטי ומושפעים מגורמים רבים. כיף לדעת שבלידה יש הרבה שאנו יכולות לעשות (ועוד קודם בהתכוננות מתאימה עוד בהריון) כדי לעזור ולהשפיע על זרימה טובה של ההורמונים הנחוצים כל כך לתהליך הלידה וההנקה.
מאמרים קשורים
סגירה
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
- מורן על גמול אך לא מקקי
- תהילה על פליטות בקרב תינוקות
- אלי ביטון על פליטות בקרב תינוקות
- דיקלה על גמילה מחיתולים – שיתוף פעולה במסגרת החינוכית
- הילה סרויה על פליטות בקרב תינוקות