נושא הפרידה מהילד שלנו, שהוא למעשה תינוק בן כמה חודשים, מי יותר ומי פחות, הוא אחד הנושאים הכי קשים להתמודדות אצל אימהות אחרי לידה\n\nהקושי שלנו נובע מתוך איזשהו ניגוד אינטרסים בין הטבע, שדורש אחדות וחוסר הפרדה בין אמא לתינוק, לבין המציאות העכשווית שתובעת מאיתנו חזרה לעבודה.\nאנחנו זקוקות לפרנסה ובואו נודה על האמת, חלק מאיתנו האימהות, גם רוצות לחזור לחיים המקצועיים שהעניקו לנו חיים מלאים ומלאי סיפוק עד ללידה.\nאם ננקה את “הצריך” וה”אין ברירה” ונקשיב לעצמנו ולתינוק שלנו, נמצא לרוב, שאנחנו ממש רוצות להיות מחוברות אליו עוד קצת..\nלפעמים, אם אנחנו ברות מזל, נוכל לדחות את החזרה לעבודה למועד מאוחר יותר ולפעמים המציאות מכריעה לטובת חזרה לעבודה בשלב מוקדם יחסית.\nבשני המקרים, הפרידה מהתינוק שלנו אינה פשוטה, במיוחד לאור העובדה שרק עכשיו התחלנו באמת ליהנות מהתינוק שלנו אחרי שהתאוששנו מהלידה ומתקופת ההסתגלות שאחריה.\n\nהקושי מתחלק בגדול לשני חלקים.\nחלק ראשון, הוא החלק של הפרידה עצמה, שאינה טבעית ביולוגית ואבולוציונית בשלב התפתחותי הזה של התינוק.\nחלק שני, לא פחות קשה, הוא למצוא גן, משפחתון, מעון או מטפלת שעליו נוכל לסמוך בטיפול ביקר לנו מכל, התינוק שלנו.\nלחלקנו אפילו קשה לסמוך על מטפל חלופי כמו אמא, או במקרים חריגים אפילו בן זוג.. כל שכן להפקיד את האוצר שלנו בידי זרים והאתגר הזה גדול במיוחד.\n\nאז איך בכל זאת אפשר לצלוח את התקופה הזו שנקראת ‘הסתגלות’ ?\n\nלקראת תחילת שנת הלימודים אני נתקלת במדריכים רבים שתפקידם להנחות את האם הצעירה איך להיפרד נכון מילדה שנכנס למסגרת בפעם הראשונה. מטרתם בעיקר “להקשיח את האמא” לקראת הפרידה ולהכינה לקראת “סטיית הילד” מהרגלים נכונים. בעיקר איך להימנע מ”רגרסיה” בהרגלי השינה ואיך להיפרד ללא בכי בבוקר.\n\nאני רוצה להציע לכן גישה קצת שונה..\n\n- חלק ראשון, הכנה לפרידה\n\nדאגי למטפלת, משפחתון, מעון שאת מרגישה נכון איתם. שאת יכולה לתת בהם אמון.\nתבקרי במקום יותר מפעם אחת. תרגישי את היחס שלהם לילדים אחרים. תבדקי את ההתייחסות שלהם אל התינוק שלך כשאת שם. האם את מרגישה שם אהבה לילדים? האם יש יחס של כבוד לקטנטנים?\nככל שאת תרגישי נוח יותר עם הבחירה שלך במטפל, כך תשדרי יותר ביטחון לתינוק שלך.\nכשהתינוק שלך מרגיש שאת שלמה עם המקום שבו הוא אמור לשהות חלק נכבד משעות היום שלו, הוא ירגיש יותר בטוח ונינוח.\n\nתינוק בן כמה חודשים אינו זקוק להכנה ארוכה מראש. עד גיל שנה לערך, הוא אינו מבין מילולית משפטים מורכבים.\nאך גם בגיל 4 חודשים, אני ממליצה לתמלל את מה שעומד לקרות . לדוגמה: “מחר אתה תלך למשפחתון ו.. תטפל בך יפה. היא תאכיל אותך/ תחליף לך חיתול / תשכיב אותך לישון”.\nכל פעם שעושים פעולה עם התינוק, להזכיר שמחר המטפלת תעשה את זה איתו.\n\n- חלק שני, פרידה\n\nבזמן הפרידה, יתכן והילד יבכה, אך יותר סביר שאת תבתכי 🙂\nפחד מזרים מופיע לרוב בגיל 7-9 ח’. אך אני מכירה לא מעט תינוקות שכבר בגיל 3 חודשים יבכו נואשות ברגע שאמא תעביר אותם לידיים אחרות. אך לרוב, בגיל 3, 4 וחמישה חודשים, התינוק לא יביע מחאה ברגע שתעבירי לידי המטפלת.\n\nאם הוא כן בוכה, זה טבעי מאוד ועלינו לאפשר לו להביע את עצמו גם בבכי. הוא עובר תהליך של שינוי ופרידה ולא קל לו, כמו לשלנו לא קל. אל תנסו להדחיק את הבכי, אלא להכיל אותו. לחבק חזק ולהצמיד ללב ולומר לו שאנחנו מבינים שקשה לו ולשדר לו הרבה חמלה ואהבה.\nלפעמים נראה שהתינוק אינו בוכה בפרידה והמטפלת תספר לנו שהכל היה מעולה במשך כל היום, אך כשנבוא לאסוף אותו, התינוק שלנו יפצח בבכי קורע לב.. גם זה טבעי ואינו מעיד על זה שהיה לו רע במשך היום, אלא סוג של התפרקות רגשית שהוא מרשה לעצמו אצל אמא.\nשוב, אני מציעה לאפשר לו להביע את עצמו, להצמיד אותו, להכיל ולאהוב..\nתופעה נוספת שמוכרת סביב פרדות, היא ההתעלמות של התינוק ממך.. במיוחד אם הוא בן 7 ח’ ומעלה.\nיתכן ותשימי לב, שכשתבואי לאסוף אותו, הוא יהיה בידיים שלך אך הוא ימנע מקשר עין איתך. הוא יסתכל סביב או אל אנשים אחרים אך יתאמץ שלא להביט בך בעיניים. ההתנהגות הזו מעידה על כעס של התינוק, סוג של תחושת הזנחה. “איפה היית אמא? עכשיו את באה???”\nגם פה, אני ממליצה להכיל (לא להיעלב), לחבק ולספר לו כמה את אוהבת ואת מבינה שהוא התגעגע אלייך וגם את התגעגעת וכו.\n\n- חלק שלישי, תופעות לוואי\n\nאמהות רבות חוות בתקופה הראשונה, של הכניסה למסגרת ולא חשוב לאיזו “תופעות הלווי” לפרידה.\nאחת מהן, היא ההצמדות יתר של התינוק שלנו בשעות המשותפות שנותרו לנו ביחד.\nאמא שהתרגלה שהתינוק משחק לבד על משטח הפעילות למשך כמה ד’, תמצא את עצמה עם תינוק שלא מוכן להעסיק את עצמו לרגע ודורש תשומת לב כל הזמן.\nלפעמים נשים לב שהתינוק שלנו מתקשה להירדם וכאילו לא רוצה “להיפרד” אל תוך השינה.\nתופעה מוכרת נוספת היא התעוררות “עודפת” בלילה.\nגם אמהות ברות מזל במיוחד, שהתברכו בתינוק שישן ברצף בלילה, מדווחות בבהלה על התעוררויות בלילה.\nותינוק שנהג להתעורר פעם פעמיים בליילה, פתאום יתעורר יותר פעמים ולרוב יהיה קשה להרדים אותו.\n\nאז מה הפתרון? גם פה אני מציעה להקשיב לצורך של התינוק.\nמה בעצם הצורך האמיתי והראשוני של התינוק שלנו? התשובה היא כמובן, אמא!\n(המושג “אמא” מתייחס למטפל העיקרי של התינוק)\n\nמאחר והפחתנו משמעותית את זמן הביחד של של התינוק עם אמא, 8,9 ו10 שעות שהוא שוהה בגן בלעדנו, הן משמעותיות ביותר עבורו. את החסך בזמן אמא, התינוק שלנו שואף להחזיר לעצמו בכל מחיר. גם במחיר שינה.\nאז קודם כל תקשיבו לו. אל תכעסו עליו. להיות עם אמא זה לא פינוק עבור התינוק, זהו צורך!!!\n\nזמן אמא ומגע של אמא, הוא צורך בסיסי אצל תינוק והוא הכרחי להתפתחות תקינה. רגשית וקוגנטיבית.\nכך שבפעם הבאה שהתינוק שלך מעיר אותך בלילה, תעשי סוויץ’ בחשיבה ותחשבי כמה את מעניקה לו בזה שאת אמא שלו גם בלילה ואת עונה לצרכים שלו גם בלילה. הורות בלילה היא זמן איכות עם התינוק! גם אם רק ישנים ביחד.. תחשבו על זה.\n\n*הערה לגבי שינה, תינוקות לא בנויים לישון לילה שלם. אלו שכן ישנים באופן טבעי, ללא התערבות של ייעוץ שינה, הם החריגים. תינוק שמתעורר הרבה פעמים לילה ולא ישן ברצף, אינו לוקה בחסך שינה (אמא שלו כן, אבל זה סיפור שונה).\n\nלסיכום, תקופת הכניסה למסגרת בפעם הראשונה, אינה קלה לתינוק ולאמא כאחד.\nקחו את הזמן ותאפשרו לעצמכם להשלים את החוסר בשעות ההיעדרות ביום ובלילה. זה לא קל, אך זה זמני ועובר.\nבהדרגה נבנית לה שיגרה חדשה ומבורכת.\nתדאגו לטקס שינה נחמד והשכבה בזמן ולאט לאט הדברים יתאזנו.. ואז, אז יגיעו החגים.. 🙁\n\nנעמי כהן, אמאל’התינוק – נעמי כהן, דולה לאחר לידה / עיסוי תינוקות ויוגה התפתחותית