זוגיות אחרי לידה

זוגיות אחרי לידה

\nבאדיבות אתר “כללית”\n\nמאת: ד”ר תמר שביט-פסח היא פסיכולוגית קלינית במרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית\n\n\n\nלידת התינוק הראשון היא תקופת מבחן לזוגיות. כמו בכל משבר, אפשר לצמוח ממנו ולצאת מחוזקים, אבל אפשר גם להיחלש ואפילו להתפרק. שיעור בהורות וזוגיות.\n\nתינוק חדש מביא עמו הרבה שמחה לבית, אבל התקופה שלאחר הלידה היא  מאתגרת ורבת התמודדויות לקשר הזוגי. בתקופה זו מתערער שיווי המשקל  שהיה בין בני הזוג ונדרשת הערכות מחודשת והסתגלות למצב חדש.\n\nבלידה ראשונה, בני הזוג  נדרשים להסתגל לתפקידם החדש כהורים ולוותר, לפחות  חלקית, על החופש האישי ועל העיסוק בזוגיות שלהם. בלידה שנייה או שלישית, הקשיים הפיסיים והכלכליים בדרך כלל מתעצמים. במקביל מצטמצם הזמן המשותף של בני הזוג ומופיעות מצוקות הקשורות למערכת משפחתית מורכבת, כמו הקשר הנוצר בין האחים. לעתים הקושי אף מחמיר כשהאישה סובלת מדיכאון אחרי לידה.\n\nמחקרים מראים כי יותר מ-70 אחוז מהזוגות מדווחים על ירידה משמעותית במידת שביעות רצונם מהתקשורת ומיחסי המין עם בני זוגם בחודשים הראשונים שלאחר הלידה. התרחבות התא המשפחתי, במיוחד לאחר לידת התינוק הראשון, מובילה במקרים לא מעטים לגירושין. במובן מסוים זוהי תקופת  מבחן לזוגיות, וכמו בכל  משבר – אפשר לצמוח ממנו ולצאת מחוזקים  ואפשר להיחלש ואפילו להתפרק.\n

\nהגבר והאישה צריכים לוותר על הבלעדיות שהייתה להם אצל בן הזוג לטובת שותף נוסף. אנרגיה שהוקדשה קודם לכן לבן הזוג,  מופנית עכשיו לתינוק, מה שעלול לעורר תחושות נטישה אצל שני בני הזוג.\n\nכשהוא חוזר הביתה ואשתו בדיוק מאכילה את התינוק, הוא צריך להכין לעצמו ארוחה ולשבת לאכול לבדו וכתוצאה מכך הוא מרגיש נטוש.\n\nכשהיא רוצה לשתפו בחוויות היום, הוא נרדם מול הטלוויזיה והתינוק בידיו –  וכתוצאה מכך היא מרגישה נטושה.\n\nבלי שהתכוונו לכך, בני הזוג חווים כל אחד בנפרד תחושות של תסכול ובדידות.\n

\nאנשי  מקצוע מדגישים במיוחד את תחושת הנטישה של הגבר, כיוון שבחודשים הראשונים  לאחר הלידה, האישה היא בדרך כלל  המטפלת העיקרית בתינוק והגבר הוא זה שעלול  להרגיש מחוץ לעניינים.באופן טבעי, לאחר הלידה האישה מצויה בתקופה של עיסוק רגשי מלא בתינוק  והתכוננות לצרכיו (Primary Maternal Preoccupation, בפי הפסיכואנליטיקן  דונלד ויניקוט). הגבר, הרואה את הקשר הצמוד והסימביוטי הנוצר בין האישה והתינוק,  עלול לחוש משני, בודד, נטוש ואולי גם נבגד מול הזוג החדש.\n\nתחושות נטישה ברמה כלשהי טבעיות אצל כל הגברים, אך הן חזקות במיוחד אצל גברים שחוו בילדותם חסך כלשהו באופן בו טיפלה בהם אמם, או שעברו חוויות נטישה אחרות. למשל: גבר שחש בילדותו כי אמו אינה קשובה מספיק לצרכיו;  גבר שחש כי הוריו  הפסיקו לשים לב אליו כאשר נולד לו אח; גבר שחש בילדותו כי אביו תמיד מנצח  אותו בתחרות על תשומת הלב של האם.\n\nהמצב החדש הנוצר במשפחה מעורר מחדש את הרגשות הקשים מהעבר: החרדה, התסכול,  הקנאה והכעס הקשורים בחסך ובנטישה – והם מכוונים כעת כלפי בת הזוג. גבר כזה  עשוי להיות רגיש מאוד לנוכחות אשתו ולמידת תשומת הלב שהיא מקדישה לו. בדרך כלל הוא מצפה להמשיך לקבל מהאישה תשומת לב וטיפול כמעט כמו קודם.\n

\nכשהוא  מצפה להיות מטופל ולנוח לאחר יום עבודה, בעוד שהיא מצפה כי יסייע לה עם התינוק ובבית לאחר לילה לבן ויום מתיש, נוצרת התנגשות ציפיות היוצרת מתח  ותסכול. התסכול עשוי להתבטא בדרכים שונות: טענות, מריבות, שתלטנות, תובענות  (גם מיניות) כלפי בת הזוג, עד כדי שימוש באלימות.\n\nובקצה השני – התרחקות, התנתקות, שקיעה בעבודה והעלמויות מהבית. האישה מגיבה בדרך כלל בכעס ו/או  התרחקות, מה שמגביר עוד יותר את חרדת הנטישה של הגבר. כך בדיוק עלול  להיווצר מעגל קסמים שקשה לפרוץ אותו.\n\nבנוסף, נחשפים ומתחדדים פערים בעמדות ובהשקפות שונות. למשל, אישה שהופכת לאם ומצפה להמשיך במקביל לפתח עצמה ואת  הקריירה שלה, רוצה שבן זוגה יתמוך בה, אך לא תמיד היא מקבלת את הגיבוי  המתאים. גם הגברים מצפים לעתים כי בת הזוג תפרגן יותר להתפחותם המקצועית הדורשת התמסרות, בעוד שהאישה מצפה דווקא כי יהיו כל יום מוקדם בבית כדי  להקדיש זמן לה ולילדים.\n\nקושי נוסף הוא חילוקי דעות המתגלים סביב גידול הילדים. בני\nהזוג מביאים עמם גישות חינוך שונות, ולעתים הן מתנגשות: היא חושבת כי חשוב לקחת את התינוק על הידיים בכל הזדמנות, בעוד שהוא חושב כי “לא טוב לפנק אותו יותר  מידי”. לפעמים נוצרות תחרויות סמויות בין בני זוג: מי הורה טוב או אהוב יותר.\n\nומה קורה לחשק המיני?\nאצל רוב הזוגות יש ירידה בחשק המיני בשבועות הראשונים ולפעמים גם בחודשים הראשונים לאחר הלידה בשל חולשה של האישה, עייפות, העדר זמן, דימוי גוף ירוד יחסית של האישה, פחד מרומנטיקה בנוכחות התינוק וכמובן קונפליקטים שעלולים  להופיע בין בני הזוג (שצויינו קודם) ומרחיקים ביניהם. לעתים  פועלים גם  גורמים עמוקים יותר ובלתי מודעים. למשל, שינוי בתפיסת הגבר את בת זוגו: האישה משנה את עורה – ממינית לאמהית. ואז, באופן בלתי מודע, פועל האיסור לשכב עם אמא. ירידה זו היא טבעית, ורק אם היא מתמשכת לאורך זמן כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.\n

\nלמרות כל הקשיים הללו, רוב הזוגות מצליחים לשרוד את המשבר. זוגות רבים אף מדווחים כי היכולת להתמודד יחד עם הקשיים נותנת סיפוק רב, מקרבת ביניהם וכי ההורות מוסיפה לקשר הזוגי עולם תוכן חדש המעשיר את החיים המשותפים.  הניסיון מראה כי זוגות שהקשר ביניהם היה יציב ובריא לפני הלידה, כאלו  שלהם יכולת לגמישות והסתגלות לשינוי, וכאלו שבהם שני בני הזוג הגיעו להורות בשלים לאחר תקופה של השקעה בעצמם ובזוגיותם, הם בעלי סיכוי גדול לעבור את  המשבר שלאחר הלידה בשלום ואף לצאת ממנו מחוזקים.\n

\nמילות המפתח הן שייכות, שיתוף, תקשורת וטיפוח האינטימיות  הזוגית. כדי להרגיע את חרדות הנטישה, הגבר חייב להרגיש שייכות למערכת  המשפחתית, על ידי חברות ושיתוף עם האישה ועל ידי יצירת קשרבינו לבין התינוק.\n\nאם בעבר התבססה תחושת השייכות שלו במידה רבה  על קבלה של תשומת לב וטיפול מאישתו, עכשיו הוא יכול להשתייך על ידי הפיכתו לשותף תורם ופעיל בהורות ובזוגיות, שותף נחוץ שאי אפשר בלי מעורבותו ועזרתו.\n\nהגבר יכול להקל מאד על האישה אם יאפשר לה שעות מנוחה בתוך ורצוי גם מחוץ  לבית, יקח או יפחית ממנה אחריות בתחומים שונים של אחזקת הבית והטיפול  בילדים.\n\nהאישה צריכה להיות ערה לכך שהגבר עלול להרגיש נטוש כתוצאה מהקשר הצמוד בינה  לבין התינוק ולעודד אותו להיכנס כשותף ולקחת חלק בהורות ולא לראותה כנחלתה  בלבד.\n

\nחלוקת התפקידים בין בני הזוג לא חייבת להיות נוקשה. אין טעם ליצור שוויון  מלאכותי בטיפול בתינוק, אלא חשוב למצוא איזו חלוקה טובה ומתאימה לכל זוג  ואין בכך כללים קבועים מראש.\n\nחשובה ביותר הרגישות של שני בני הזוג זה לזה, ללמוד לשים עצמנו לרגע במקום בן הזוג ולזהות מה הוא צריך, כיצד ניתן לסיע  לו ומתי צריך להחליפו. התמודדות כצוות, שחבריו דואגים ועוזרים זה לזה, אל  מול הקושי, היא יעילה יותר ויוצרת אוירה טובה בין בני הזוג של “יחד הצלחנו  לעשות זאת”.\n\nכדי לשמור על ה”ביחד” חשובה ביותר גם תקשורת פתוחה, שתאפשר לנסות ולהבין  רגשות, מחשבות, ציפיות ובעיות שיש לכל אחד בשותפות הזאת (“נפגעתי כשהתעסקת עם התינוק ושכחת להתעניין איך היתה הפגישה עם הבוס”, “הייתי מתה שגם אתה תקום אליו בלילה”), ולתכנן כיצד נערכים למציאות החדשה. חשוב לדבר ולפתוח  תחושות מעיקות, כשהן עדיין קטנות ולפני שנוצר הר של מרירות וטינה.\n\nבמקביל להורות, חשוב להמשיך ולטפח את האינטימיות הזוגית,  להקדיש זמן זה  לזה ללא נוכחות התינוק. אפשר להיעזר בסבתות, חברות ומטפלת כדי לקחת פסקי  זמן שיאפשרו לשוחח ולבלות יחד, לתדלק את הזוגיות באופן שוטף ולא לעסוק רק  בכיבוי שרפות. מותר ורצוי לעשות הפסקה מההורות, לדבר על עבודה, תחביבים  ושאיפות, להתעניין בבן הזוג כאדם, לא רק כהורה. בסופו של דבר, זוגיות טובה  נותנת כוחות ואנרגיה, החשובים גם להתפתחות האישית  וגם להורות.

הוזלת מחירי מוצרי הצריכה של מוצרי טיפול בתינוקות
אמאל’ה ממליצה – סדרת הנטופית הלבנה של וולדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סגירה

עגלת קניות

Viewed
ניווט
סגירה

סל הקניות שלי

סגירה

מוצרים שאהבתי

Recently Viewed

Close

נהדר לראות אותך כאן!

סיסמה תישלח אל כתובת הדוא״ל שצירפת.

אנחנו נשתמש בפרטים האישיים כדי להציע לך תמיכה בתהליך באתר זה, לנהל את הגישה לחשבון וכדי לבצע פעולות נוספות כפי שמפורט במדיניות פרטיות.

כבר יש לך חשבון?

סגירה

קטגוריות